#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר התפילות בהושענא רבה?	"1) אומרים פסוקי דזמרא כשבת ויו""ט [לפי שבחג נדונים על המים והוא גמר החתימה (מ""ב ס""ק ב')], וגם אומרים מזמור לתודה, ואין אומרים נשמת (רמ""א) [דאין בו כ""כ תוספת נשמה יתירה (שע""ת ס""ק א.)]<br>2) כשמוציאין הס""ת אומרים אין כמוך, שמע ישראל, על ישראל (רמ""א) בניגון של יו""ט (מ""ב ס""ק ד')<br>3) אומרים קדיש שלאחר מוסף בניגון של יו""ט (רמ""א)<br>4) קדושה במוסף כיו""ט (מג""א ריש סימן, מ""ב ס""ק ב')<br>5) מוציאין כל ספרי תורה, ומקיפין אותם שבעה פעמים דומיא דמקדש דהיו מקיפין שבעה פעמים (מ""ב ס""ק י')<br>6) מרבים תחנונים על המים<br>7) ואומרים שיר היחוד ואנעים זמירות כמו בר""ה ויוה""כ (ערוה""ש סעי' י""א) [ומהר""ם מרוטנבארג נהג לומר המלך הקדוש והמלך המשפט (תפארת שמואל על הרא""ש ספ""ק דברכות)]"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי ללמוד כל הלילה?	"המג""א (ריש סימן) הביא משבלי הלקט שנוהגין ישראל להיות נעורים ליל הושענא רבה (מ""ב ס""ק א'), והבכורי יעקב (ס""ק ד') הביא שהמדקדקין עוסקים במשנה תורה קודם חצות [מפני שבשם עיקר אהבת ה' ויראתו (ערוה""ש סעי' י""א)] ובתהלים אחר חצות, וכתב המנח""י (ח""ח סי' פ""ד אות ב') אע""פ שיש מפקפקים על המנהג לקרות משנה תורה מ""מ הוא מנהג שיסודו בהררי קודש ומותר דהוי דרך לימוד ולא דרך קריאה, וכן נקט הקובץ הלכות (פמ""ב סעי' א')"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לקום בהשכמה?	"השע""ת (ס""ק א.) הביא מא""ר דהוא אחד מחמשה השכמות, ר""ה יוה""כ הו""ר פורים וט' באב [סימן לדבר וישכם ""אברהם"" בבקר, ס""ת הושענא רבא, ט' באב, יום כיפור, ראש השנה, פורים]"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה בהושענא רבה?	"כתב הרמ""א דאין רגילין לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מביהכ""נ, והוסיף המג""א (ס""ק א') בשם הלבוש (סעי' י""א) להסר הכיס של מעות דחשבינן ליה כיו""ט גמור, אבל במקום רווח לצדקה מותר (פמ""ג א""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ה') [וכן מבואר מבן איש חי (וזאת הברכה אות ה', ומובא בכה""ח ס""ק ט""ז) דכתב שלא יבטל ממצות צדקה מחמת חסידות זו], ובמקום צער בעלי חיים מותר לחלוב פרתו בשחרית (א""א מבוטשאטש) {ולכאורה נכון להחשיבו כיו""ט גמור, וצ""ע למה אין נוהגין כן}"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש ברית מילה בהושענא רבה?	"אומרים פזמון זכור ברית קודם אנא אזון חין (רמ""א), ויותר טוב לאומרו קודם הבט לברית (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ו'), ואין אנו נוהגין בפזמון זה כלל אפי' כל השנה (ערוה""ש סעי' י""ב)"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נוהגין להרבות בנרות בהושענא רבה?	"1) כתב הטור דנוהגין להרבות בנרות כמו ביוה""כ לפי שבחג נדונים על המים והכל הולך אחר החיתום וכל חיי האדם תלויין במים (מ""ב ס""ק ז') [ונהגו להדליק שיורי נרות של יוה""כ (א""ר, שע""ת ס""ק א.)]<br>2) הלבוש כתב עוד טעם דזמן יוה""כ והושענא רבה הם ימי דין דשנת חמה יתירה על שנת לבנה בעשרה ועוד ימים, וא""כ בשנה שניה ר""ה יהיה בעשרה לחודש עשירי ובשנה שלישית יהיה בכ""א לחודש, ואח""כ יהיה שנת עיבור ויחזור לתחילת החודש, ע""ש [והוסיף ר""י באק דלפי""ז מובן למה יוה""כ הוי יום דין גמור משא""כ הו""ר הוי רק במקצת דלפעמים הוי שנה מעוברת אחר ב' שנים ולא אחר ג' וא""כ אינו מוכח שיום כ""א הוי יום הדין]<br>3) עוד כתב הא""ר (ס""ק א') כ""א פעמים כ""א עולה תמ""א דהוא למפרע אמת חותמו של הקב""ה, ועוד י' יוה""כ ועוד ה' ימים סוכות ועוד ו' ימים הו""ר [וה""א אחרונה כפולה]<br>4) הבכורי יעקב (ס""ק ט') הביא מזוהר ומספר אריז""ל דליל הו""ר קודם חצות הוא עת חתום הפתקין של פסק דין בני אדם, וביום הו""ר נמסרין הפתקין לשלוחי ב""ד של מעלה, וביום שמיני עצרת ניתן לשלוחים רשות לעשות הדין שנמסר להם ולכן בימים אלו לא ימשוך בתענוגים"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לידע העתידות ע""י הצל לבנה?"	"הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא מאבודרהם שאנשים היו הולכים למקום שמגיע אור הלבנה ופושטין מעליהם הסדין ונשארים ערומים ופושטין אבריהם ואצבעותיהן ואם מצאן כולם שלימים סימן טוב הוא, ואם יחסר צל ראשו בנפשו הוא, ואם יחסר אחד מאצבעותיו סימן לבניו הזכרים ביד ימין וסימן לבנותיו ביד שמאל, וכ""כ הרמב""ן (במדבר י""ד, ט'), ומיירי בצל הצל דהוא בבואה דבבואה [וביאר הב""ח דהלבנה מניע יסוד המים על כן ניתן בכחה ענין זה, והבכורי יעקב (ס""ק ט') כתב דסימן זה הוא בדוקא אחר חצות], והאבודרהם מסיים דאין לנהוג מנהג זה כדי שלא לתרע מזליה, והוסיף הרמ""א עוד טעם שלא לנהוג כן כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו, ולכן יותר טוב להיות תמים ולא לחקור העתידות, וכתב הערוה""ש (סעי' י""א) ""ובאמת חלילה לעמנו בני ישראל להביט על עניינים כאלו, וברגע אחד כששב בתשובה נתהפך מרע לטוב, ואין לנו רק לישא עינינו אל אבינו שבשמים"""	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טובלים בהושענא רבה?	"הרמ""א הביא שמדקדקין טובלים קודם עלות השחר כמו ערב יוה""כ {ובדרכ""מ (ס""ק ב') הוסיף ערב ר""ה, משמע דהוא ענין של קרי ולא ענין של תשובה}, והא""ר (ס""ק ה') הביא משיירי כנה""ג ושל""ה דנכון לטבול מבערב כדי שילמוד כל הלילה בקדושה (באה""ט ס""ק ד', מ""ב ס""ק ח') {ואע""פ דקיי""ל כריב""ב דאין דברי תורה מקבלין טומאה מ""מ כשטובלין ממ""נ יש עדיפות לטבול קודם לימודו}"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר בתשה""מ?"	"דינו כמו ליל שבועות דאינו מותר אלא בליל טבילה (באה""ט ס""ק ד', מ""ב ס""ק ח')"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם לובשים קיטל בהושענא רבה?	"הרמ""א הביא דיש נוהגין ללבוש קיטל כמו יוה""כ, אבל במדינתינו נוהגין דרק הש""ץ לובש קיטל ושאר העם לובשים בגדי שבת (מג""א ס""ק ג', א""ר, באה""ט ס""ק ד', פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט')"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסירים הטבעות של הלולב?	"הטור הביא סמך למנהג זה דכתיב כפת חסר וא""ו, משמע ו' ימים יהיה כפות ולא יותר, וביאר הב""ח דהנענוע הוא לעצור הטללים רעים ורוחות רעות ועכשיו הוא גמר החתימה רוצים שינענע היטב, ועוד כתב הלבוש (סעי' א') דיש יותר שמחה כשמנענעים בלא אגודה, והבאר הגולה הביא מרוקח (סי' ר""כ) דכתב שיתיר האגד מלמעלה [ובסי' רכ""ג סותם שמתירין האגד סתם, והבכורי יעקב (ס""ק י') הביא ממהרי""ל דהיה מתירם עד חציו], ומשמע דראוי להסיר הטבעות קודם הלל כדי לנענע היטב, ויש נוהגין להסיר הטבעות אחר הלל {ונראה לפרש ע""פ הלבוש (סי' תר""ס סעי' א', ומובא בשע""ת שם ס""ק א') דכתב שהיו מנענעים הלולב בשעת הושענות כדכתיב אז ירננו עצי היער, אכן הכה""ח (סי' תר""ס ס""ק י""ב) הביא דע""פ קבלה אין מנענעין הלולב בשעת ההקפות, וצ""ע} {ויש מדייקים מלשון המחבר להתיר אחר הלל דכתב להתיר האגד ומקיפין ז' פעמים, וצ""ב דגם הטור כתב לשון זה ואפ""ה כתב הב""ח כדי לנענע היטב, ועל כרחך לא בא הטור ושו""ע אלא לפרש השינויים בהושענא רבה יותר משאר ימי הסוכות אבל בודאי כוונתם להתירם קודם הלל}"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חיוב סעודה בהושענא רבה?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""ג) דיש לעשות סעודה ליל הו""ר וגם ביום הו""ר אבל צריך ליזהר ביום דהרי צריך לאכול ליל שמיני עצרת לתיאבון"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים לחבירו בהושענא רבה?	"גוט יום טוב (ערוה""ש סעי' י""ג)"	סימן תרסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עשו מצות ערבה במקדש?	"הרמב""ם ס""ל דהכהנים היו זוקפים הערבות על המזבח ואח""כ באו העם ומנענעין אותם, ורש""י ס""ל דבכל יום העם היו נוטלים הערבות מיד ומנענעין אותם ואח""כ הכהנים היו מקיפין המזבח בערבות ואח""כ היו זוקפין אותם על המזבח ובהו""ר היו מקיפין ז' פעמים [אבל הרמב""ם ס""ל דלעולם היו מקיפין בלולב ולא בערבה] (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק ו'), ובשעת הזקיפה היו תוקעין ומריעין ותוקעין (ערוה""ש סעי' א')"	סימן תרסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר החורבן, 1) למה לא תקנו ליטול ערבה כל ז' ימים זכר למקדש 2) למה תקנו לעשות זכר דוקא ביום שביעי?	"1) איתא בגמ' (מ""ד ע""א) דלא תקנו זכר כל ז' ימים מפני שמצות ערבה אין לה עיקר מן התורה משא""כ לולב (מ""ב ס""ק י""א) 2) תי' הב""י מפני שיום שביעי מיוחד שדוחין את השבת, ועוד תי' הט""ז (ס""ק ב') דיום שביעי מיוחד מפני שמקיפין המזבח ז' פעמים (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק ז') [ובסיבוב ההקפות ובאמירת הושענות בוכים הרבה כמו ביוה""כ (ערוה""ש סעי' י""א)]"	סימן תרסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים על מצות ערבה?	"ר' יוחנן ס""ל דהוא יסוד נביאים [חגי זכריה ומלאכי] ומברכין עליה, וריב""ל ס""ל דהוא מנהג נביאים ואין מברכין עליה [דלא שייך למימר וצונו (רש""י, מ""ב ס""ק יב)]. להלכה, רב שמואל בר חפני פסק כר' יוחנן דמברכין, והבעל העיטור ס""ל דיחיד אינו מברך אבל בציבור מברכין, וקיי""ל כהרי""ף והרא""ש דאין מברכין כלל אפי' בציבור"	סימן תרסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי למכור הערבות?	"בזמן הבית השלוחי ב""ד היו מביאין הערבות להעזרה ולפיכך נתפשט המנהג שהשמש מביא הערבות ומוכר אותם (רמ""א, מ""ב ס""ק י""ג), והערוה""ש (סעי' ד') מיישב המנהג העולם להקל בזה מפני שהוא צדקה לעניים המטפלים בהערבות, ומסיים דאין קפידא בכל אלו הדברים רק שתהא כוונתו לשמים {וצ""ע על מנהג שלנו דבדרך כלל השכר הולך לילדים ולא לעניים ולא לשמש הבית הכנסת}"	סימן תרסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקיפין בלולב או בערבה?	"יש מח' בגמ' אם היו מקיפין בלולב או בערבה, והר""ן הביא תשובת רש""י והרמב""ם דס""ל כמ""ד מקיפין בלולב דאנו נוהגין להקף כל יום, אכן הב""י כתב דנוהגין להקיף בהו""ר בלולב וערבה, וביאר כדי לצאת ידי שניהם, וכן פסק המחבר, אכן הרמ""א לקמן (סעי' ז') כתב דיותר טוב להקף בלולב לחוד, והאריז""ל הזהיר מאד שלא לחבר הערבה עם הלולב (מ""ב ס""ק כ""ו, מ""ב לעיל סי' תר""ס ס""ק ח'), ומ""מ בדליכא לולב בעיר יקיפו בהו""ר בערבה (מ""ב ס""ק ט""ו, עי' לעיל סי' תר""ס)"	סימן תרסד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ערבות צריכים למצות ערבה?	"מדינא קיי""ל כרב ששת דסגי בעלה אחד בבד אחד [דהלכה כרב ששת באיסורי (רא""ש) א""נ אזלינן לקולא במנהג נביאים (ר""ן) (ב""ח)], אבל כתב רב האי גאון דמכוער הדבר אלא יהיו הושענות יפים משום זה קלי ואנוהו (טור, רמ""א), ולכתחילה יהיה עכ""פ ג' בדים [לצאת שיטת רב נחמן (שעה""צ ס""ק י""א)], ולפי האריז""ל יהיה ה' בדים (מ""ב ס""ק ט""ז), והמג""א (ס""ק ח') הביא מרמ""ע מפאנו בשם גאון אחד שיהיה י""ז בדים כנגד שם הוי""ה במספר קטן "	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאגד הערבות?	"המ""ב (ס""ק י""ז) הביא שיטה דא""צ לאגדם {והוא שיטת רמ""ע מפאנו שמובא במג""א (ס""ק ח'), וכן מצדד הפמ""ג (א""א ס""ק ד') דאין מצוה לאגדו דהרי מדינא סגי בבד אחד}, אבל כתב דנוהגין כרמ""ז [רב משה זכותא] דס""ל צריך לאגדם {וכן משמע ממג""א (ס""ק ד') דצריך לאגדם}, ומ""מ כתב הבכורי יעקב (ס""ק י""א) דיניח מקום בית יד למטה מהאגד כדי לאוחזו"	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור אורך של הערבות?	"כתב רש""י (מ""ד ע""ב) דסגי בכל דהו אלא שנוהגין להביא ארוכים ויפים שמנכרא מצוה בעין יפה, אכן הב""י הביא הר""ן דס""ל דצריך ג' טפחים כמו הערבות שבלולב, וכן פסק המחבר {ונראה דדוקא לפי רש""י יש ענין ליטול ארוכים משום הידור מצוה כיון שהם כשרים בכל דהו אבל לדידן דקיי""ל כהר""ן ליכא הידור בארוכים, אמנם החיי""א (כלל קנ""ג סעי' ג') וקיצור שו""ע (סי' קל""ח סעי' ב') הזכירו ההידור שיהיו ארוכים וכמ""ש בביהמ""ק דהיו גבוה י""א אמות}"	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך בהם שאר פסולים של ערבות?	"כתב הרמ""א בשם הר""ן דכל הפוסל בערבה שבלולב פוסל בערבה זו [חוץ מנשרו רוב עלין דמבואר כאן דמדינא כשר בעלה אחד (מג""א ס""ק ה')], ועל כן צריך ליזהר מגזול ויבש {אבל משמע דליכא דין לכם ולפיכך שאולה כשר}, וכמוש כשר אבל טוב יותר שיהיה לחין משום הידור מצוה (מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בענין החבטה, 1) כמה פעמים ראוי לחבוט אותם 2) האם ראוי לחבוט אותם על הקרקע או כלי?	"1) השו""ע פסק כהרמב""ם דיחבוט אותם ב' או ג' פעמים, ולפי האריז""ל ראוי לחבוט אותם חמשה פעמים (מ""ב ס""ק י""ט) 2) השו""ע פסק כהרמב""ם שיכול לחבוט אותם על הקרקע או על הכלי, והמג""א (ס""ק ו') הביא ממשאת בנימין ומקובלים [ואריז""ל] דוקא על הקרקע (מ""ב ס""ק י""ט) [ודוקא על העפר שאינה מרוצפת ולא באבנים ולא בקרשים ולא בשום דבר חוצץ (בן איש חי וזאת הברכה אות ז', כה""ח ס""ק ל""ו)], והכריע הבכורי יעקב (ס""ק ט""ז) שבתחילה חובטין על הקרקע ה' פעמים ואח""כ על הכלים להשיר עלין [דלא כפמ""ג (א""א ס""ק ו') דכתב דחובטין על הכלים תחילה, דא""כ כבר נפסלו קודם שחובטין אותם על הקרקע {וי""ל דמדינא קיי""ל דכשרים אפי' בעלה אחד}] (מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק י""ב)"	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להסר כל העלין?	"כתב החיי""א (כלל קנ""ג סעי' ג') דהוא מנהג של תינוקות משום שמחה להסר כל העלין, ומכאן דייק המ""ב (ס""ק י""ט) דא""צ להסר כל העלין, ולפי האריז""ל א""צ להסר שום עלה (כה""ח ס""ק ל""ז), וכן נקט הקיצור שו""ע (סי' קל""ח סעי' ג') וקובץ הלכות (פמ""ב סעי' ח')"	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין בחבטת הערבות?	"1) החכמת שלמה (סעי' ב') ביאר דששה ימים כנגד ששה אלפים דעוה""ז דיש לנו להתפלל בעבור הרשעים וכמו שאנו מקריבים ע' פרים כנגד האומות העולם, אבל ביום השביעי דהוא כנגד אלף השביעי דעוה""ב יהיה פירוד בין האגודה ורשעים יהיו נידונים בפנ""ע ויהיו שפלים עד לארץ<br>2) הבכורי יעקב (ס""ק ט""ו) כתב דהוא סימן לכילוי הדין, וכעין זה בכה""ח (ס""ק ל""ו)"	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לנענע הערבות ג""כ?"	"רש""י ס""ל דמנענעין הערבות, והרמב""ם ס""ל דחובטין הערבות (טור), וכתב הרמ""א שנוהגין לעשות שתיהם, מנענעין ואח""כ חובטין [וכ""כ הרמ""א לקמן (סעי' ז')], ומיהו כתב הערוה""ש (סעי' ג' וסעי' ז') דאנחנו לא ידענו ממנהג זה ומ""מ ראוי לחוש לדבריו ולנענע קצת"	סימן תרסד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לאגד דבר אחר עם הערבות?	"איתא בגמ' שלא יאגד דבר אחר עמם [כדי שיהא ניכר שהוא לשם מצוה (רש""י, מ""ב ס""ק כ')] אבל אין לחוש אם דבר חוצץ בינו להערבות (שו""ע, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ') [ומ""מ יטלנה דרך כבוד ולא דרך בזיון (ערוה""ש סעי' ד')], והקשה הפמ""ג (א""א ס""ק ז') הרי כתב המג""א לעיל (ס""ק ד') דיש מקפידין שלא יאגד הערבות בעלה של לולב משום חשש חציצה, והמג""א (שם) חולק עליו דכל לנאותו אינו חוצץ, משמע דבעצם יש חשש חציצה, ויש בזה שתי מהלכים:<br>1) המחה""ש תי' דבאמת ליכא חשש חציצה וכמ""ש המג""א כאן ורק לעיל קאי באותה שיטה דחושש לחציצה ועל זה כתב המג""א דאפי' לסברתם ליכא חשש דכל לנאותו אינו חוצץ<br>2) הבכורי יעקב (ס""ק י""ז) תי' דבאמת יש חציצה אבל הכא מיירי כשרוב ידו אוחז בהערבות ועל כן לא חיישינן [ותמה עליו השעה""צ (ס""ק ט""ו) דמגמ' משמע דלא חיישינן לחציצה כלל {למעשה מדינא ליכא חשש חציצה ומ""מ לכתחילה לא יאחוז הערבות במקום הגומי}]"	סימן תרסד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם יוצא בערבה שבלולב?	"איתא בגמ' דר' אמי ס""ל דאינו יוצא אפי' אם מגביה והדר ומגביה, ורב חסדא אמר ר' יצחק [ולגרסת הטור רב נחמן] ס""ל דיוצא. להלכה, הראבי""ה ורא""ש ס""ל דיצא, והרמב""ם ס""ל דלא יצא, והמחבר סותם להחמיר ואח""כ הביא דיש אומרים דיצא [ודוקא אם מגביה והדר ומגביה דניכר שהוא לשם ערבה (מ""ב ס""ק כ""א)], ולמעשה קיי""ל דאינו יוצא בהם (ערוה""ש סעי' ה')"	סימן תרסד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא הערבה מתוך האגד של לולב?	"לכו""ע יוצא בהם (מ""ב ס""ק כ""א) [ולא אמרינן דהוקצה למצותו דזה לא מקרי הנאה (א""א מבוטשאטש סי' תרס""ה) א""נ הכל הוא מצות ערבה (קובץ הלכות פמ""ב הע' ג')], ומיהו ע""פ קבלה ראוי להכן ערבה אחרת לחבטה [דערבה של לולב חסד, וערבה של חבטה דין] (כה""ח ס""ק מ""ב)"	סימן תרסד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליטול הערבה בשעה שהוא מקיים מצות לולב?	"הרמב""ם ס""ל דיש בזה איסור בל תוסיף דבזמניה עובר אפי' שלא בכוונה, אבל לאחר שנטל הלולב והתחילה לנענע בה אז מותר ליטול אף הערבות דהשתא הוי שלא בזמניה ואינו עובר עד שיכוין להוסיף (ב""י, מ""ב ס""ק כ""ב), אכן המחבר חולק על הרמב""ם וס""ל כתוס' (ר""ה ט""ז ע""ב, כ""ח ע""ב) דליכא בל תוסיף כשמוסיף במספר ההדסים וערבות [ועוד דאנן קיי""ל דלולב א""צ אגד (ערוה""ש סעי' ו')], ומ""מ כתב דאין הפסד לחוש לדברי הרמב""ם"	סימן תרסד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול הערבה לבדה?	"צריך לתפוס הערבה לבדה בשעה שאומרים תחנונים על המים כדי שיהא ניכר שהוא לשם מצוה, ובשעת החבטה יטלנה בפנ""ע, וכן הזהיר האריז""ל שלא לחבר הערבה עם הלולב, וכן נוהגין (רמ""א, מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ו - כ""ז), ולפי האריז""ל יטול הערבה רק אחר קדיש תתקבל אבל לפי השל""ה יטול הערבה כשמגיע לתענה אמונים (מ""ב לעיל סי' תר""ס ס""ק ח') {ונוהגין כהשל""ה}"	סימן תרסד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערבות שבלולב?	"תשמישי מצוה נזרקין, ומ""מ לא יפסוע עליהם, ועי' מש""כ לעיל סי' כ""א [והא דכתב דהחיי""א דלא יזרקנה על הקרקע צ""ל דכוונתו שלא יזרקנה לאשפה (שעה""צ ס""ק כ')]"	סימן תרסד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערבות שנחבטו?	"הם נמי תשמישי מצוה ואין לזלזל בהם (בכורי יעקב, מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן תרסד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליהנות מההושענות לאחר שנעשים מצותן?	"כתב ההגהות מיימוניות שהם הוקצה למצותן כל היום ואסור ליהנות מהם (שו""ע), ומ""מ מותר לחבירו לחבוט בה עוד הפעם דרק הנאה אחרת אסורה אלא שנוהגין סלסול בזה שמייחד כל אחד ואחד ערבה בפנ""ע (שבט הלוי ח""ב סי' נ""ח) [והדרכ""מ (ס""ק ב**) הביא גרסא במהרי""ל (עי' שינויי נוסחאות במהרי""ל עמ' שפ""ג) דהיו נוהגין לכבות הנרות בהושענות שנטלו למען הרבות שמחה {וצ""ל דאין זה הנאה}]"	סימן תרסד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להתנות בהם?	"המג""א (ס""ק ט') כתב דתלוי במח' ראשונים לעיל (סי' תרמ""ט) דלפי הרשב""א והר""ן ויראים מהני תנאי אבל לפי תוס' לא מהני שם תנאי וה""נ לפי תוס' לא מהני תנאי, אכן השיג עליו הא""ר דהכא מיירי בערבה דהוי רק מנהג ואפשר דמהני תנאי אפי' לתוס', והביה""ל (ד""ה אם) הקשה דזהו דוקא בערבה דהושענות אבל בערבה שבלולב מא""ל, אלא פי' הביה""ל דתוס' מיירי דוקא באתרוג ביום ראשון דיש פסול חסר משא""כ בערבות ביום שביעי מודו דמהני תנאי, ואע""פ דתוס' ס""ל דלא אתקצאי אלא כשיעור הכשר ערבה מ""מ מהני התנאי לאחר כלות המצוה דאז מותר לצלות בהם בשר ופירות. "	סימן תרסד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ראוי לעשות בהושענות אחר סוכות?	"נוהגין להצניע אותם לפסח לאפות בהם מצות (רמ""א) או לבער בהם חמץ (ב""י) הואיל ואתעביד ביה חדא מצוה ליעבד ביה מצוה אחריתא, אמנם כתב הערוה""ש (סעי' ט') דקשה לשומרם לזמן אורך ולפעמים מוטלים בבזיון על כן טוב יותר לשורפן כמו ששורפן סכך הסוכה, וכ""כ הכה""ח (ס""ק נ""ט) {ונראה דיש עצה לשרוף בהם ההפרשת חלה}"	סימן תרסד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישראל לקוץ הערבות משדה?	"כתב המחבר שיזהר שלא יקוץ ישראל הערבות משדה עכו""ם אפי' ברשות העכו""ם משום דסתם עכו""ם גוזלים מאחרים אלא יקצוץ העכו""ם [או אפי' ישראל אחר דאז חל היאוש ומהני שינוי רשות לישראל אחר (שעה""צ ס""ק כ""א)] (מ""ב ס""ק ל""ב), ומיהו כתב הט""ז (ס""ק ו') דבזה""ז לא אמרינן סתמן גזולים הם (מ""ב שם), ועי' מש""כ לעיל סי' תרל""ז וסי' תרמ""ט"	סימן תרסד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי קצצה הערבות בשבת 1) בלא צווי כלל 2) עם צווי לקצצו (עם פנאי/בלא פנאי לקצצו מבעוד יום)?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-6c933e4331cc3da4cb0c0859705d0b6915bfb3a1.jpg"">"	סימן תרסד סעיף יא		
